הפרעות שינה

השינה מוגדרת בויקפדיה כ " מצב המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות" .האדם הממוצע מבלה שליש מחייו בשינה. ברור אם כך כי כל הפרעה במהלכה יביא לחוסר איזון ואף למחלות בטווח הארוך עקב שיבוש בתהליכים שונים המתרחשים בגוף בזמן השינה. במהלך השינה הגוף עובר תהליכים מטבוליים ופיסיולוגיים, מערכת העצבים עוברת למצב פרה סימפטטי , המודעות משתנה וגלי המוח משתנים. ככלל , האדם עובר בזמן השינה חמישה מצבים אשר כל אחד מתאפיין בתדר גלי מוח שונה.

שלב מס. 1 : מאופיין בגלי מוח גלי אלפא בתדירות של 8-13 הרץ קצב הלב יורד, והשרירים רפויים. בתוך דקות מתחילים להופיע גם גלי תטא שתדירותם 4-7 הרץ. שלב זה זו אינו שינה ממש אם כי מופיעות בו הזיות דמויות חלומות. " חלומות בהקיץ" שאנו נוטים למצוא עצמנו לפעמים במשך היום מדמים שלב זה.

שלב מס. 2 : מאופיין בהיעלמות גלי האלפא והופעה בלעדית של גלי תטא.

שלב מס. 3 : בו משתלבים גלי מוח איטיים מאוד בגלי תטא. אלו הם גלי דלתא.

שלב מס. 4 : מאופיין בגלי דלתא בלבד שתדירותם 1-4 הרץ. גלים אלו איטיים מאוד, אך בעלי מתח חשמלי גבוה.

שלב מס. 5 – שלב REM ( Rapid Eye Movement) . שלב זה הוא מעניין ביותר והנחקר ביותר. הוא מאופיין בתמונה חשמלית של המוח הדומה מאוד למצב ערנות – העיניים זזות במהירות , קצב פעימות הלב עולה, הפעילות המטבולית עולה. בשלב זה האדם חולם חלומות פעילים במיוחד ולא בכדי השרירים משותקים כדי למנוע מהחולם ממש לקום על רגליו ולפעול לפי החלום. אלו מסוג החלומות שמרגישים אמיתיים לחלוטין וכאשר אנו קמים אנו נדרשים למספר שניות כדי להבין שאנו כבר לא חולמים.

משך השינה

לפי איגוד השינה הלאומי בארצות הברית (NSF) משך השינה הממוצע של בין 6 ל-7 שעות. ילדים ובני נוער זקוקים ליותר שעות שינה מאדם בוגר. בדרך כלל תינוקות ופעוטות יכולים לישון למעלה מ-11 שעות אך כמובן לא באופן עקבי. אצל אנשים המתרגלים מדיטציה ישנה נטייה להיזקק לפחות שעות שינה. אדם המתרגל באופן קבוע מדיטציה יומיום יוכל לישון כ- 4 שעות בלילה ולהישאר רענן גם בסוף היום. כיום, אורח החיים הלחוץ והמתוח, חוסר היכולת וחוסר הידע כיצד להירגע , התאורה המלאכותית, מביא לכך ששיעור השינה הממוצע הוא פחות מהמומלץ. ישנו קשר בין תוחלת חיים נמוכה יותר לבין מיעוט בשינה (במיוחד פחות מ-6 שעות שינה לבוגר) וכמו כן עלייה בסיכון למחלות לב, בעיות בזיכרון, לחץ, עצבנות יתר , דיכאון וכמובן סיכון מוגבר לתאונות. מעניין לדעת כי שינה ארוכה במיוחד אינה מועילה לאריכות ימים ואף עשויה להזיק.

לשם מה נחוצה השינה?

מעניין הוא שלמרות המחקר הרב ואינספור בדיקות במעבדות שינה עדיין תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם, וגם לא ברורה לגמרי הסיבה מדוע ישנם בני אדם המסוגלים לישון מעט מאוד ( בין שעה לשעתיים בלילה). להלן כמה מהתאוריות החדשות בנושא תפקידי השינה אשר נבדקות בעזרת מחקרים מתחום מדעי המוח, הפסיכיאטריה והנוירולוגיה:

  • סילוק הרדיקלים החופשיים המצטברים במוח. טוענים שזו הסיבה שחוסר שינה קיצוני יכול להוביל למוות .
  • שמירת אנרגיה – במיוחד בשלבי השינה העמוקה הגוף צורך פחות אנרגיה.
  • מאפשרת חילוף חומרים נכון ייותר והפרשת חומרים חיוניים. למשל הורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים והוא חשוב ביותר בגיל הנעורים.
  • סידור וארגון מחדש של מערכת העצבים. במעבדות השינה מצאו בעזרת מכשור מתוחכם כי שנת החלומות מתאפיינת בסידור עצמי של רשתות עצביות וסידור מחדש של הקשרים הסינפטיים.
  • השינה נותנת יתרון השרדותי בכך שהיא מקטינה את זמן התנועה הגלויה ובכך מפחיתה את הסיכוי להיטרף.

הסיבות להפרעות שינה

  • שיבוש בשעון הביולוגי – מחזורי היום והלילה ופעילות הורמון המלטונין המופרש מבלוטת הצטרובל בזמן החשכה חשובים ביותר וקריטיים לשינה טבעית. כיום, היחשפות היתר לאור מלאכותי , הנטייה להישאר ערים עד שעות הלילה המאוחרות , לחץ ומתח , משבשים את פעילות המלטונין ונוצר מעגל בו חוסר היכולת להירדם מביא לעייפות יתר ובלילה הבא הלחץ הגובר לנסות להירדם מונע שינה וכך חוזר חלילה.
  • חוסר היכולת להשתחרר ממחשבות סרק , דאגות , פחדים –המוח, אצל אדם שאינו מתרגל מדיטציה באופן קבוע מותנה, וככזה ברגע שאנו מניחים ראש על הכר עולות המחשבות על כל מה שקרה היום, דאגות על מה יהיה, כעסים ולחצים צפים ועולים ומדירים שינה. חלק לא יצליחו להירדם וחלק מהאנשים כתוצאה מכך יתעוררו באמצע הלילה. בשני המצבים חל שוב שיבוש במחזור השינה הסדיר המביא לחוסר איזון בהפרשת המלטונין וזה מוסיף לקשיי ההירדמות.
  • אירועים טראומתיים כגון פציעה או פטירה של קרוב , מחלה קשה , פיטורים. אלו מביאים בדרך כלל לבעיה זמנית החולפת מאליה אלרח מספר שבועות.
  • שימוש יתר באלכוהול ובממריצים – כאשר יש התמכרות לשתיית אלכוהול מתפתות עם הזמן בעיות שינה ווהירדמות. כמובן ששתייה מופרזת של קפה או משקאות עתירי קפאין ( רד בול למיניהם ) מביאים לערות יתר המקשה על האדם ההירדמות הטבעית.
  • מחלות כרוניות שונות – בדרך כלל הפרעות לב, עיכול, דום נשימה וכן שלב המנופאוז אצל האישה הם אלו האחראים לרוב בעיות שינה. לכך יש לצרף גם מחלות פסיכיאטריות שונות כמו דיכאון קשה , חרדות וOCD – ( Obsessive Compulsive Disorders).

הטיפול בהפרעות שינה

הטיפול הנכון בבעיות שינה מצריך שילוב של כמה שיטות , דורש זמן, עקשנות ונחישות מהמטופל. אין כאן פתרונות קסם אלא הבנה שיש למצוא את אותו טיפול אשר באמת יביא לשינוי אמיתי עמוק וכזה שלא מצריך תלות רבת שנים בתרופה או שיטה מסויימת. טיפול תרופתי יכול להועיל בטווח הקצר, אך טיפול תרופתי ממושך גורר אחריו תופעות לוואי , התמכרות ותופעות בלתי רצויות אחרות. הטיפולים הנפוצים בהפרעות שינה הם:

טיפול תרופתי – כאמור יכול להוות פיתרון קצר מועד בלבד במקרים קיצוניים. מבין התרופות הנפוצות לטיפול בבעיות שינה ניתן לציין תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, וכן תרופות חדשות יותר שאינן ממשפחה זו, כגון אלו הידועות בשם Z-drugs ( למשל תרופות ה- Zaleplon, Zolpidem , Zopiclone) או Ramelteon. ישנן גם תרופות ללא מרשם, כדוגמת Doxilamine ו-Diphenhydramine.

תוספים טבעיים – כדוגמת ולריאן , חומצת האמינו GABA ומלאטונין המסייעים לטיפול בבעיות שינה.

מדיטציה – התפישה מאחורי טכניקת המדיטציה כאשר ניגשים לטפל בהפרעות שינה היא פשוטה ביותר- המוח שלנו פועל, כאשר אנו במצב לא מודע, כגלגל מכאני שאינו מפריד בין היום ללילה וממשיך בפעולתו הקוגנטיבית גם במיטה. כדי להתחיל לעצור את זרם המחשבות הבלתי פוסק , את "הגלגלים", נדרש אימון ותרגול . המדיטציה מביאה לרוגע ושלווה דרך הבאת גלי המוח לגלים נמוכים. מכאן הדרך קצרה ביותר לשינה ערבה. אין כאן התמכרות או תלות. ברגע שמתרגלים מספיק זמן ההירדמות הופכת להיות קלה יותר והשינה עמוקה יותר.

פעילות גופנית – אם נתאמן בצורה מתונה פעמיים, שלוש בשבוע ונפתח כושר גופני באופן כללי השינה תשתפר. כושר גופני טוב אמנם אינו גורם להארכת משך השינה, אך מחמם את הגוף ולפיכך מביא להתארכות תקופת השינה העמוקה, שתורמת לצינונו. כל פעילות ספורטיבית שנעשתה במשך היום מקלה על הירדמות מהירה בלילה.

שלחו לי הודעה
שליחה באמצעות ווטסאפ
דילוג לתוכן