יונתן קדם MBA RCHom
כאשר אנו מתעוררים רוחנית בפעם הראשונה דרך חויה רוחנית כלשהיא ,סדנת מדיטציה, ספר רוחני, פגישה עם מורה מואר אנו מתחילים לאט לאט לפקוח עיניים וכמו תינוק,שאך זה נולד, מסתכלים סביב בהתפעלות. כל דבר שאנו קוראים בנושא הרוחני מעורר בנו התרגשות , אנו מתמלאים בתובנות ומבטיחים לעצמנו שזהו, מצאנו את המפתח לחיים מאושרים יותר ומספקים יותר.
כל זאת נכון ומדויק אך משום מה אנו מוצאים עצמנו לאחר מספר חודשים, כאשר הדי החויה נחלשים, מאבדים את אותו הקשר רוחני והמציאות כמו שואבת אותנו חזרה. העבודה, המשכנתא, הקניות בסופר,הבעיות היומיומיות עם אנשים קרובים אלינו , חברים לעבודה או זרים, כל אלה חוזרים להפריע וכמו מתריסים לעברנו – בו נראה עד כמה אתם רציניים בדרך החדשה שבחרתם.
השאלה היא איך ממשיכים להתפתח, לתרגל מדיטציה, להפוך לאדם המעונין ומשתוקק לעלות בסולם הרוחני וכל זאת לאורך זמן? לשם כך דרוש כושר רוחני. אצל אתלט כושר מתורגם ליכולת הגוף הפיזי להתמיד בדרך כמו אצן מרתון או מתאמן לטריאתלון. על מנת להשיג תוצאות טובות ובכלל כדי לסיים את המרתון עליו להתאמן , לפתח סיבולת לב – ריאה. בדיוק כך זה עובד גם בעולם הרוחני. אי אפשר לצפות לקבל השגות רוחניות בלי יגיעה מצידנו. בתרגול הרוחני , בניגוד לתרגול הפיזי ,אנו מפתחים כלי רוחני , כזה היכול להכיל ולעבד את האור הנכנס אליו. מידת הזיכוך ופיתוח הכלי היא המאפשרת את העליה לדרגה רוחנית חדשה.
ג'רארד לאונרד ( 1923 – 2010 ) שהלך לעולמו לא מזמן, מפתח שיטת ITP ( Integral Transformative Practice ) , מסטר באומנות הלחימה איקידו, איש שהקדיש את חייו לחקר ההתפתחות הרוחנית של האדם כותב במאמר שפורסם באתר enlightenNext :
were quick-fix, big-bang type experiments. But to really change, you’ve got to be willing to stay on what I call the "plateau." That’s where we have found the best results. I call it the "mastery curve” and it means that you stay on a plateau for a long time when you're learning any new skill. And then, every so often, you'll have a little spurt upward. . . [W]hen that spurt occurs . . . they’ll often say, "Okay, now I’m learning." But what we have to teach people is that that’s actually not when they’re learning. They’re learning on the plateau. And that takes patient, diligent, long-term practice. That’s when things are being programmed into them. "
כלומר, לפי דבריו, ההתפתחות הנכונה,נמצאת דווקא במצב שהוא קורא plateau – מישור , ולא בשיאים של חויות רוחניות רגעיות .דווקא במציאות היומיומית אנו גדלים ומתפתחים לאט לאט, דרך כל הקשיים והמהמורות. שם העבודה האמיתית. לדעתי זו ההבנה שחסרה לנו ובנקודה זו נמצאת הבעיה של רובנו. אנו חושבים לתומנו שכל מטרת תרגול המדיטציה והעבודה הרוחנית היא להגיע לחויות רוחניות גבוהות, מיסטיות ואם אפשר אז במאמץ מינימאלי. מניסיוני האישי במהלך השנים חויה רוחנית, גבוהה ככל שתהיה , תורמת ומזככת את הכלי הרוחני אך היא עצמה לא יכולה להחזיק אותנו בתדר הנכון לאורך זמן. ההבנה שכל מה שמתרחש במציאות הינו כדי לקדם אותנו ולהתאים את הכלי הרוחני שלנו לאור שרק מחכה שנכוון עצמנו כלפיו, היא זו החסרה לנו. ההבנה הזו , ברגע שמופנמת , היא הנותנת לנו את הכוח להמשיך ו"להתאמן" במשך החודשים והשנים כדי שלא נחליט ברגע של קושי אחד קטן " לרדת מהרכבת".
המטרה של האתלט – לסיים ולנצח בתחרות. המטרה שלנו בהתפתחות הרוחנית – להשיג מידה כזו של קירבה לבורא , מידה כזו של התאמה לצורת הטבע העליון שנוכל לראות את כל המציאות מולנו כפי שהיא עם כל השורשים העליונים שלה והענפים התחתונים, כלומר – לדעת מה הסיבה לכל תוצאה שמתממשת כאן במציאות. זו דרגה עליונה ביותר הדורשת צניעות ,זהירות וסיבולת רוחנית, ולכן רק מתי מעט זכו בה עד היום. בדור הזה הגענו לכך שכל מי שמחליט להתחיל לעלות בסולם הרוחני יש לו את האפשרות והפוטנציאל לזכות בהשגה רוחנית מלאה. זה תלוי ביכולת שלו להמשיך הלאה בנחישות, להתמיד והחשוב ביותר ביכולת לעשות זאת בהנאה ובשמחה.
בכל זאת, יש כאלו שיטענו לא ניתן להתמיד לאורך זמן באותו קצב ועוד לשמוח ולהנות. אכן יש נכון בדבריהם. אותן נפילות או עמקים אליהם אנו יורדים במהלך ההליכה שלנו במישור הם המקומות בהם נראה כי עצרנו וכל מה שגורם לנו לסבל לפי גישתנו, אם זה במישור הרגשי,כלכלי,משפחתי אין לו סיבה ויותר מזה הוא לרעתנו, וכל הספרים והשיחות ותרגולי המדיטציה אין בהם ממש. התחושה היא של ריקנות וחוסר טעם , לשם מה לי להתאמץ ולנסות לחדור עוד פנימה אל עצמי? , לשם מה לי לבחון ולתקן את ההתנהגות שלי, הדיעות הקדומות שלי , ההתניות שלי?
מי שפיתח סיבולת " לב – ריאה " רוחנית יצליח לחצות את אותם עמקים כי הוא יודע שבסופם מצפה לו מדרגה רוחנית חדשה גבוהה יותר ואז שוב מישור ארוך ומייגע, אחריו עוד עמק המוביל לפסגה חדשה וחוזר חלילה עד שמגיעים לסוף הדרך, להיכל המלך. ומה אז? זה נותר בגדר מסתורין אך יש אומרים שכבר אין צורך יותר לשהות במציאות הגשמית, בעולם הזה. הכלי שלנו הפך להיות שווה צורה לכוח העליון ובידינו ניתנת היכולת לאחוז איתו ידיים ולהפוך להיות אדם חדש.
